אפון קיפח/נמוך

אפון קיפח (Pisum elatius) ואפון נמוך הם שני מינים קרובים ממשפחת הקטניות. הקיפח עשוי לטפס עד כשני מטרים, והנמוך עד כמטר. לצד הגובה, הם נבדלים גם בגודל העלים, הפרחים והתרמילים. לאפון הנמוך שמות מדעיים שונים במקורות המקומיים, ובהם Pisum humile ו־Pisum syriacum. מין הבר השלישי בארץ הוא אפון מצוי, הנפוץ מבין השלושה, שפרחיו צהובים־כתומים. ^{[2][1][3][5][9]}

אפון קיפח גדל בין עצים ושיחים שאינם צפופים ובשדות בחרמון, בגליל, בכרמל ובשומרון. במערב הרי יהודה הוא נדיר. הוא פורח במרץ–אפריל, והתרמילים מבשילים במאי. ^[2]

אפון נמוך גדל בשטחים פתוחים, בשדות דגני חורף ובאזורי המעבר למדבר. תפוצתו מפוזרת, מהגולן ומזרח הגליל עד צפון הנגב. עונת הליקוט של אפוני הבר נמשכת מינואר עד מאי. ^[3][9]

קוטפים תרמילים ירוקים שהגרגרים שבתוכם עדיין רכים. אפשר ללקט גם את התרמילים עצמם כשהם צעירים ורכים, וכן עלים צעירים, פרחים וקצות ענפים רכים. כשהתרמילים מבשילים, אפשר לאסוף מהם גרגרים יבשים לבישול. ^{[9][10][2][4][15]}

אין להסתמך על אפוני בר או על שמן הזרעים שלהם כאמצעי מניעה. ^[8]

אם ידועה לכם אלרגיה לאפונה, לפול או לקטנית אחרת, התייעצו עם הצוות המטפל לפני אכילת אפוני בר. אלרגיה למין אחד אינה בהכרח אלרגיה לכולם, אך אין לבדוק התאמה בטעימה עצמית. ^[7]

ילדים, קשישים, נשים בהריון ואנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת נמנעים מנבטים נאים או מבושלים חלקית.

פותחים את התרמילים הירוקים ומוציאים את הגרגרים. אלה זרעי הצמח, ואפשר לאכול אותם טריים או לבשל אותם במרק ירקות. גם התרמילים הירוקים הצעירים אכילים: אפשר לאכול אותם טריים לאחר הסרת הקרום השקוף החיצוני, או לבשל אותם עם ירקות. עלים ופרחים צעירים אפשר להוסיף לסלט, וקצות ענפים רכים אפשר לבשל. ^{[10][9][2][4]}

אפשר להנביט זרעים של אפון קיפח ולאכול את הנבטים. מבשלים את הנבטים היטב כדי להפחית את הסיכון מחיידקים. ^[15][16]

גם הגרגרים הבשלים והיבשים של שני המינים משמשים למאכל, לאחר בישול. אפשר להוסיף אותם למרק או לתבשיל. ^[9][4][15]

גרגרי אפוני הבר מכילים חלבון. הגוף זקוק לחלבון כדי לבנות ולתחזק שרירים, עצמות ועור. ^[5][6][12]