ארבע כנפות מצויות

ארבע־כנפות מצויות (Tetragonolobus palaestinus) הן צמח חד־שנתי שרוע, ולעיתים נשען על הצמחייה שסביבו. אחרי הפריחה מתפתחים תרמילים ישרים ומאורכים. ארבע הכנפיים של התרמיל נותנות לו מראה שקל לזכור. ^[1]

מחפשים בשטחים עם עשבים ושיחים נמוכים בחבל הים־תיכוני בארץ. הפריחה בישראל במרץ–יוני. איסוף למזון בירדן תועד באביב, במרץ–אפריל, כשהצמחים עדיין לא התייבשו. ^[1][4]

קוטפים תרמילים רכים שעדיין לא התייבשו. אפשר לאסוף גם את הזרעים הצעירים שבתוכם ולשחרר אותם מן התרמיל כדי לאכול אותם לבדם. ^[3][4]

אין לטעום צמח לא מזוהה כדי לבדוק אם הוא בטוח, ואין להשתמש בריח שקדים כבדיקת ציאניד. היעדר ריח אינו מאשר שהצמח בטוח. ^[5]

ארבע־כנפות צהובות הן מין דומה בעל תרמיל צר וכנפיים פחות בולטות; אין לצרפן לסל על סמך הדמיון. גם במין המצוי קיימים פרטים צהובים־כתומים, ולכן מזהים לפי העלים, הפרחים והתרמילים יחד. ^[2][7][1]

אוכלים את התרמילים, שהם פירות הצמח, כשהם עדיין רכים וטריים, לפני שהתייבשו. גם את הזרעים הצעירים אפשר לאכול, כפי שנהוג במסורת המזון בירדן. ^[3][4]

בזרעים יבשים נמדדו חלבון וסיב גולמי. בדגימה של תרמילים ועלים שיובשו יחד נמדדו מינרלים ובהם סידן, מגנזיום, אשלגן וברזל. חלק הצמח ועונת הגידול משפיעים על ההרכב. ^[6][4]

בזרעים יבשים נמדד סיב גולמי. זהו מדד לחלק מהרכיבים הסיביים, ולא מדידה של כלל הסיבים התזונתיים. בתזונה בכלל, סיבים ושתייה מספקת יכולים לרכך את הצואה ולהקל על יציאות; המדידה בארבע־כנפות אינה מלמדת שכך משפיעה אכילתן. ^[8][6]