בגוניית הפקעות

בגוניית הפקעות (Begonia tuberhybrida, הנכתבת גם Begonia × tuberhybrida), המכונה גם בגוניית ורד, היא קבוצה של זני גינון שנוצרו מהכלאות. הסימן × בשם מציין הכלאה. מתחת לקרקע נמצאת פקעת, שממנה צומחים שוב הגבעולים והעלים לאחר תקופת מנוחה. ^[2][1][7]

בישראל פוגשים את הצמח בעציצים ובגינות, במקומות מוארים המוגנים משמש חזקה או בצל חלקי. עונת איסוף הפרחים היא אפריל–ספטמבר. הזנים הפקעתיים פורחים בעיקר בקיץ, ועונת הפריחה בפועל תלויה בזן ובתנאי הגידול. ^[7][9][1][2]

למאכל נאספים פרחים פתוחים וגם עלים, מצמח מזוהה שגודל למטרה זו. לפני הקטיף מבררים אילו חומרי הדברה שימשו בגידול, ונמנעים מצמח שטופל בחומרים שאינם מתאימים לגידולי מזון. בעציץ נוי ממשתלה או מתנה נדרש בירור של היסטוריית הטיפול לפני שימוש בפרחים או בעלים. ^{[7][8][4][3][10]}

בגוניות מכילות אוקסלטים, חומרים הקשורים לאבני כליה מסוג אוקסלט. בנטייה לאבנים נדרשת בדיקת התאמה לפני צריכה. בתיאורי הליקוט מומלץ בירור גם בשיגרון, בדלקת מפרקים, בגאוט ובחומציות יתר; זו המלצת זהירות, ולא קביעה שנבדקה השפעת הפרחים במצבים אלה. אין לאכול פקעות או שורשים, ומוהל הצמח עלול לגרות את העור. אין לבדוק אלרגיה בטעימה עצמית. ^{[1][6][7][8][4][10]}

בפרחים לבנים של זן פקעתי נמדד ויטמין C. זהו ויטמין המשתתף בבניית רקמות ובריפוי פצעים. ^[3][5]

בתיאורי הליקוט מיוחסת לפרחים עשירות בסידן ובמגנזיום, ללא כימות של תכולתם במנת מאכל. ^[7][8]

בפרחים נמדדו פוליפנולים, ומיצוי שלהם הראה פעילות נוגדת חמצון במעבדה. בתיאורי הליקוט מיוחסת פעילות כזו גם לפלבונואידים, קבוצה של תרכובות צמחיות. ^[3][7]

לפרחים מיוחסים שימושים מסורתיים להקלה על דלקת הסמפונות, הנקראת ברונכיטיס, על הצטננות ועל שפעת. ייחוס פינוי הליחה נקשר בתיאורי הליקוט לספונינים, קבוצה של חומרים צמחיים. ^[7][8]

לפרחים מיוחס בתיאורי הליקוט גם חיזוק של מערכת העיכול והכבד. ^[7][8]

בתיאורי הליקוט מיוחסים לפרחים רכיבים הפועלים נגד חיידקים ונגיפים, ומוצע שימוש בהם לסיוע בהצטננות ובשפעת. מחקרי ההרכב והמעבדה המתוארים כאן אינם ניסויים בטיפול במחלות באמצעות אכילת הפרחים; השימושים למרפא נשארים ברמת ייחוס. ^[7][8][3]