בקבוקון מקומט

בקבוקון מקומט (Rapistrum rugosum) הוא צמח חד־שנתי זקוף ממשפחת המצליבים, המגיע לגובה של 30–60 ס״מ. חלקו התחתון של הגבעול מכוסה שערות. פרחיו הצהובים בעלי ארבעת עלי הכותרת מזכירים במבט ראשון מיני חרדל שונים, אך מבנה הפרי הייחודי והעלים מאפשרים להבדיל בינו לבין מצליבים אחרים בשדה. ^[1][8]

הצמח גדל בשדות מעובדים ובשוליהם, בשדות בור, במקומות שהקרקע בהם הופרעה בידי אדם ובשטחים עשבוניים טבעיים, ומצוי במגוון סוגי קרקעות. תפוצתו כוללת את מישור החוף, הרי החבל הים־תיכוני, בקעת הירדן, ומהחרמון ועד לצפון הנגב. איסוף עלי המאכל והחלקים הירוקים מתקיים בין נובמבר למאי, ועונת הפריחה והפירות נמשכת מינואר ועד מאי. ^{[1][9][8][10]}

בתחילת העונה מלקטים עלים צעירים מתוך שושנת העלים הנמוכה סביב בסיס הצמח. הליקוט נעשה רק לאחר זיהוי מלא וממקום נקי מריסוס ומזיהום, בפרט בשולי שדות. ^{[8][9][5][2][15][16]}

בהמשך העונה מלקטים את עמוד הפריחה הנושא פרחים, את הפרחים הצהובים ואת הפירות. יש לאסוף חלקים רעננים ונקיים מצמחים שזוהו בוודאות. ^{[8][9][5][2][15]}

זרעים נאספים בנפרד מתוך פירות בשלים בלבד. מאחר שבכל פרי מתפתחים זרע אחד או שניים, נדרש ליקוט של פירות רבים לקבלת כמות זרעים. ^{[8][9][5][2][15][1]}

הצמח מכיל ויטמינים E ו־K, מינרלים וקרוטנואידים, ובעלים נמצא גם ויטמין C. ויטמין C נחוץ לתפקוד מערכת החיסון ולייצור קולגן התומך ברקמות כלי הדם. ויטמין E מסייע בהגנה על תאים מפני חמצון, וויטמין K חיוני לקרישת הדם ומשתתף בתהליכים הקשורים לעצם. אלה תפקידים של הרכיבים בתזונה בכלל; הדיווח על נוכחותם בצמח אינו מלמד כמה מהם מתקבלים באכילתו. ^{[9][19][11][13][12]}

הצמח מכיל סיבים תזונתיים. סיבים בתפריט תומכים בפעילות מערכת העיכול ומסייעים לסדירות היציאות. ^[9][14]

בבדיקות מעבדה במיצויים שהופקו מפרחים, מעלים ומגבעולים של הצמח נמדדו תרכובות פנוליות, פלבונואידים וטאנינים, לצד פעילות בנטרול חומרים מחמצנים. בדיקות אלו בחנו תכונות של מיצויים נוזליים בתנאי מבחנה ולא השפעה בגוף בעקבות אכילה. ^[8][4]

בניסוי במעבדה נמצא שמיצוי מפרחי הצמח עיכב את פעילות החלבון אצטילכולין אסטראז. חלבון זה מפרק את אצטילכולין, חומר המעביר מסרים במערכת העצבים. בניסוי נבדק החלבון כשהוא מבודד, ולא תפקוד הזיכרון בבני אדם. ^[4]

במחקר מעבדתי בודד מרכיב פלבונואידי מחלקי הצמח שמעל הקרקע ויוצרה ממנו נגזרת במעבדה. בניסוי זה, שתי התרכובות הורידו את הישרדותם של תאי סרטן כבד (HepG2) בצלחת גידול לאחר 48 שעות. בניסוי נבדקו תאי סרטן במעבדה, ולא טיפול או מניעת מחלות בבני אדם. ^[17]