בקיה/ביקיה ארצישראלית

ביקיה ארץ־ישראלית (Vicia palaestina) היא צמח חד־שנתי ממשפחת הקטניות, הצומח בחורף ומטפס לגובה של עד כ־60 ס״מ. בכפרים בישילי שבדרום־מזרח טורקיה קוראים לה בכורדית בשם שפירושו ״ביקיה של ציפורים״, בשל פירותיה הקטנים. ^[1][5][3]

הצמח נפוץ בין עצים ושיחים וגם בשטחים פתוחים עם שיחים נמוכים, בעיקר בהרים, מצפון הארץ ועד צפון הנגב. הפריחה נמשכת מפברואר עד מאי, ועונת איסוף התרמילים מתוארת במרץ ובאפריל. ^[1][2][5]

לשימוש בתרמילים נבחרים פירות צעירים; בתיעוד המאכל נכללים גם פרחים וזרעים צעירים. לפני האיסוף בודקים את העלים, הפרחים והפירות יחד. קנוקנות מופיעות גם באפון, בטופח ובעדשה, ואינן מספיקות לזיהוי או לקביעת אכילות. מלקטים רק במקום נקי מריסוס ומזיהום. ^{[9][5][1][10][2][3]}

בזרעים קנבאנין ולקטינים; לקטינים עלולים לפגוע בספיגת רכיבי מזון. אין להסתמך על בישול או על ״כמות קטנה״ כערובה לבטיחות. באלרגיה לפול או לקטניות אחרות אין לבדוק התאמה בטעימה עצמית; הבירור נעשה עם צוות אלרגיה. חסר G6PD שונה מאלרגיה, וגם בו אין להתנסות עצמאית. אין לזהות צמח בטעימה. ^{[11][9][12][6][7]}

תיאורי הליקוט המקומיים מציעים לאכול תרמילים צעירים לאחר בישול, וצעירים במיוחד גם טריים; התרמילים משתלבים בסלט. באותם תיאורים מופיעים גם זרעים מבושלים ופרחים. הפרחים קטנים מאוד ולכן כמות המזון שהם מספקים מעטה. בישילי שבטורקיה תועדה גם אכילת זרעים צעירים נאים כנשנוש. אלה שימושי מאכל מתועדים; אין בתיעוד דרך הכנה שנבדקה לנטרול הרכיבים הבעייתיים בזרעים, ובישול לבדו אינו אישור לאכילת זרעים בוגרים. ^{[9][10][2][11][3]}

בזרעים הבוגרים והיבשים נמדדה תכולת חלבון גבוהה. לתרמילים מיוחסים בתיאורי הליקוט גם ויטמינים ומינרלים, אך ללא פירוט סוגים וכמויות. מדידת החלבון בזרעים אינה מדידה של הערך התזונתי במנת תרמילים צעירים. ^[4][8][9]

בתיאורי הליקוט מיוחסת לתרמילים תכולה גבוהה של נוגדי חמצון, והייחוס מוצג כממצא מחקרי. לצד זאת מוזכרים מחקרים במיני ביקיה שונים, בלי זיהוי המחקרים, המינים והחלקים שנבדקו או כמויות שנמדדו. מדובר בייחוס של פעילות נוגדת חמצון לתרמילים; התיאור אינו כולל בדיקה של תועלת בריאותית מאכילתם. ^[9]

אזכור צריכת ביקיה בכפרים ביוון שתושביהם מאריכים ימים אינו מראה שאכילת ביקיה ארץ־ישראלית מאריכה חיים: המין, חלק הצמח והמחקר אינם מזוהים בתיאור. גם נתוני הרכב הזרעים אינם בדיקה של השפעה על תוחלת החיים. ^[9][4][8]

בניסוי במעבדה, חלבון שבודד מזרעי הצמח עיכב התרבות של תאים סרטניים. הניסוי נערך בחלבון מבודד ולא בדק אכילת זרעים או טיפול בבני אדם.