עכשיוספרייהמפהללמוד
בלוטשאלו את בלוט
  • עכשיו
  • ספרייה
  • מפה
  • ללמוד
  1. ספרייה
  2. ·צמחים
  3. ·בקיה/ביקיה ארצישראלית
איור להמחשה של ביקיה ארץ־ישראלית: ענף פורח
איור להמחשה של ביקיה ארץ־ישראלית: עלה וקנוקנות
איור להמחשה של ביקיה ארץ־ישראלית: פריחה

תמונה 1 מתוך 3

ענף פורח

זהו איור, ולא צילום של צמח בשטח. אין להסתמך עליו לזיהוי לצורך ליקוט.

שאלו את בלוט על בקיה/ביקיה ארצישראלית

  • איך מזהים אותו?
  • איפה אפשר למצוא אותו?
  • ממה להיזהר?
שאלו את בלוט על בקיה/ביקיה ארצישרא……שאלה

בקיה/ביקיה ארצישראלית

Vicia palaestina

  • פרי
  • חוקיות: חסר מידע
סקירהזיהוישימושים

בטיחות

  • בזרעים קנבאנין ולקטינים; לקטינים עלולים לפגוע בספיגת רכיבי מזון.

בלוט מסכם בקצרה

ביקיה ארץ־ישראלית מטפסת בין עצים ושיחים וגם בשטחים פתוחים עם שיחים נמוכים, מצפון הארץ ועד צפון הנגב. באביב מופיעים על ענפיה פרחים זעירים בגוני סגול, כחול ולבן, ובהמשך תרמילים קצרים ופחוסים. בתיאורי הליקוט המקומיים מופיעים שימושים בתרמילים צעירים, בזרעים ובפרחים הקטנים. בזרעים בוגרים נמדדה תכולת חלבון גבוהה, לצד רכיבים שמחייבים זהירות באכילתם. הקנוקנות המתפתלות בקצות העלים עוזרות לצמח להיאחז בשכניו. [1][5][2][9][10][4][8][11]

תקציר בעזרת בינה מלאכותית, מתוך המדריך

היכרות

ביקיה ארץ־ישראלית (Vicia palaestina) היא צמח חד־שנתי ממשפחת הקטניות, הצומח בחורף ומטפס לגובה של עד כ־60 ס״מ. בכפרים בישילי שבדרום־מזרח טורקיה קוראים לה בכורדית בשם שפירושו ״ביקיה של ציפורים״, בשל פירותיה הקטנים. [1][5][3]

מתי מלקטים

פרי

  1. ינו
  2. פבר
  3. מרץ
  4. אפר
  5. מאי
  6. יוני
  7. יולי
  8. אוג
  9. ספט
  10. אוק
  11. נוב
  12. דצמ
  • שיא
  • יש, פחות
  • עכשיו

איפה ומתי מוצאים?

הצמח נפוץ בין עצים ושיחים וגם בשטחים פתוחים עם שיחים נמוכים, בעיקר בהרים, מצפון הארץ ועד צפון הנגב. הפריחה נמשכת מפברואר עד מאי, ועונת איסוף התרמילים מתוארת במרץ ובאפריל. [1][2][5]

איך מלקטים?

לשימוש בתרמילים נבחרים פירות צעירים; בתיעוד המאכל נכללים גם פרחים וזרעים צעירים. לפני האיסוף בודקים את העלים, הפרחים והפירות יחד. קנוקנות מופיעות גם באפון, בטופח ובעדשה, ואינן מספיקות לזיהוי או לקביעת אכילות. מלקטים רק במקום נקי מריסוס ומזיהום. [9][5][1][10][2][3]

איך מזהים

העלים מורכבים בדרך כלל משישה עד עשרה זוגות של עלעלים צרים ומרוחקים זה מזה, כאשר עלעל הוא חלק נפרד וקטן של העלה השלם. בקצה העלה צומחת קנוקנת, שהיא מעין חוט צמחי מתפתל הנאחז בענפים סמוכים. הפרחים זעירים, באורך של 5–9 מ״מ, בגוני סגול בהיר עם כחול ולבן או קרם, ומופיעים לרוב במקבצים של שלושה עד שמונה פרחים על עוקץ משותף. הפרי הוא תרמיל קצר ופחוס, לרוב באורך 2–2.5 ס״מ, המכיל בין זרע אחד לארבעה זרעים חלקים. בבסיס כל עלה יש זוג תוספות דמויות עלעלים קטנים, הנקראות עלי לוואי. [1][5]

זהירות והתאמה אישית

בזרעים קנבאנין ולקטינים; לקטינים עלולים לפגוע בספיגת רכיבי מזון. אין להסתמך על בישול או על ״כמות קטנה״ כערובה לבטיחות. באלרגיה לפול או לקטניות אחרות אין לבדוק התאמה בטעימה עצמית; הבירור נעשה עם צוות אלרגיה. חסר G6PD שונה מאלרגיה, וגם בו אין להתנסות עצמאית. אין לזהות צמח בטעימה. [11][9][12][6][7]

זהירות והתאמה אישית

ודאו את זיהוי הצמח במלואו עם מומחה לפני ליקוט ושימוש. מלקטים במקום נקי שלא רוסס או זוהם. אם יש חשש לרגישות או לאלרגיה, לא בודקים זאת בטעימה עצמית; מתייעצים עם הצוות המטפל. לפני שימוש למטרה בריאותית התייעצו עם רופא או רוקח, במיוחד כשנוטלים תרופות. המידע במדריך אינו תחליף לייעוץ אישי.

שימושים

תרמילים, זרעים ופרחים

תיאורי הליקוט המקומיים מציעים לאכול תרמילים צעירים לאחר בישול, וצעירים במיוחד גם טריים; התרמילים משתלבים בסלט. באותם תיאורים מופיעים גם זרעים מבושלים ופרחים. הפרחים קטנים מאוד ולכן כמות המזון שהם מספקים מעטה. בישילי שבטורקיה תועדה גם אכילת זרעים צעירים נאים כנשנוש. אלה שימושי מאכל מתועדים; אין בתיעוד דרך הכנה שנבדקה לנטרול הרכיבים הבעייתיים בזרעים, ובישול לבדו אינו אישור לאכילת זרעים בוגרים. [9][10][2][11][3]

חלבון ורכיבי תזונה

בזרעים הבוגרים והיבשים נמדדה תכולת חלבון גבוהה. לתרמילים מיוחסים בתיאורי הליקוט גם ויטמינים ומינרלים, אך ללא פירוט סוגים וכמויות. מדידת החלבון בזרעים אינה מדידה של הערך התזונתי במנת תרמילים צעירים. [4][8][9]

נוגדי חמצון

בתיאורי הליקוט מיוחסת לתרמילים תכולה גבוהה של נוגדי חמצון, והייחוס מוצג כממצא מחקרי. לצד זאת מוזכרים מחקרים במיני ביקיה שונים, בלי זיהוי המחקרים, המינים והחלקים שנבדקו או כמויות שנמדדו. מדובר בייחוס של פעילות נוגדת חמצון לתרמילים; התיאור אינו כולל בדיקה של תועלת בריאותית מאכילתם. [9]

אריכות ימים

אזכור צריכת ביקיה בכפרים ביוון שתושביהם מאריכים ימים אינו מראה שאכילת ביקיה ארץ־ישראלית מאריכה חיים: המין, חלק הצמח והמחקר אינם מזוהים בתיאור. גם נתוני הרכב הזרעים אינם בדיקה של השפעה על תוחלת החיים. [9][4][8]

מחקר בתאים סרטניים

בניסוי במעבדה, חלבון שבודד מזרעי הצמח עיכב התרבות של תאים סרטניים. הניסוי נערך בחלבון מבודד ולא בדק אכילת זרעים או טיפול בבני אדם.

מקורות המידע בדף
  • זיהוי ועונה3 מקורות
  • חוקיות הליקוטחסר מידע
  1. ביקיה ארץ־ישראלית: זיהוי ותפוצה

    קק״ל — צמח השדה · נבדק ב־2026-10-08

  2. Vicia palaestina: pods in salads

    Barari — Palestinian flora · נבדק ב־2026-10-08

  3. Wild edible plants in Yeşilli (Mardin-Turkey), a multicultural area

    Yeter Yeşil, Mahmut Çelik, Bahattin Yılmaz; Journal of Ethnobiology and Ethnomedicine · נבדק ב־2026-10-08

  4. Nutritional and antinutritional characteristics of selected Vicia genotypes

    Aletor, Goodchild, Abd El Moneim; Animal Feed Science and Technology; primary abstract supplied by ICARDA · נבדק ב־2026-10-08

  5. Phylogenetic Relationship among Some species of the Genera Lens, Vicia, Lathyrus and Pisum in Palestine

    Omar, Saqer, Adwan; Jordan Journal of Biological Sciences2019; An-Najah author repository · נבדק ב־2026-10-08

[11]

להעמקה: הנתונים והמחקרים

הרכב הזרעים

במחקר של 16 קווים נמצאו בזרעים בוגרים 341.87±8.55 גרם חלבון גולמי לק״ג חומר יבש, ופעילות מעכבי טריפסין של 0.51±0.13 גרם לק״ג. טריפסין הוא אנזים המפרק חלבונים בעיכול. ערך נמוך של מעכב אחד אינו אישור לבטיחות הזרעים. מאמר מ־2021 מצטט מדידה קודמת של קנבאנין בכ־2.3% ממשקל הזרע וכ־80% מחומצות האמינו החופשיות בו. קנבאנין אינו אחד מחומרי הבניין הרגילים של חלבוני הגוף. המאמר מתאר את השפעותיו האפשריות בהצטברות ממושכת, אך אינו קובע מנת אכילה בטוחה או שיטת בישול ביתית. [4][8][11]

מחקר בלקטין מבודד

לקטין שהופק מהזרעים נבדק בקווי תאים Caco-2 ו־THP-1, שמקורם בגידולים סרטניים. בתנאי הניסוי הוא עיכב את התרבותם. לא מדובר באכילת הצמח, במניעת סרטן או בטיפול בבני אדם. [11]

מנהג אכילת זרעים צעירים

בסקר בישילי תועדו 11 מרואיינים כורדים שאכלו זרעים צעירים נאים כנשנוש. זיהוי המין גובה בדגימת אוסף ISTE 115723. זהו תיעוד של מנהג מקומי, ולא ניסוי בטיחות. [3]

פרטים משתנים בזיהוי

רוחב התרמיל לרוב 5–8 מ״מ ולעתים 4 מ״מ. מספר הפרחים משתנה: בתיאור הבוטני לרוב 3–8 ולעתים 2 או 9, ובתיאורים מקומיים מופיעים מקבצים של 3–6 או חמישה ומעלה. [5][1]

אלרגיה, חסר אנזים ולתריזם

אלרגיה לקטנית אחת אינה בהכרח אלרגיה לכל הקטניות. חסר G6PD הוא מצב תורשתי הפוגע בהגנה על תאי הדם האדומים; ההנחיה שנבדקה מציינת פול תרבותי, ואינה אישור לבטיחות מיני ביקיה אחרים. מחקר הלתריזם שנבדק עוסק באכילה כבדה וממושכת של טופח תרבותי (Lathyrus sativus), ואינו קובע סף בטיחות לביקיה ארץ־ישראלית. [6][7][9][12][11]

  • Allergy to Legumes & Pulses

    NHS North West Allergy Network · נבדק ב־2026-10-08

  • Glucose-6-phosphate dehydrogenase deficiency

    University College London Hospitals NHS Foundation Trust · נבדק ב־2026-10-08

  • טריפסין: תפקיד האנזים בעיכול

    MedlinePlus Genetics — NIH · נבדק ב־2026-10-12

  • ביקיה ארץ־ישראלית — אתר ליקוט

    אתר ליקוט · נבדק ב־2026-10-15

  • הטעם שבטבע — ביקיה ארץ־ישראלית, עמ׳197

    אביבית ברקוביץ׳ בודן

    המרכז המקצועי לליקוט · נבדק ב־2026-10-15

  • Purification, Characterization, and Antiproliferative Activity of a Single-Chain Lectin from Vicia palaestina Seeds

    Elamine, Torres-Salas, Messai, Girón-Calle, Alaiz, Vioque; Chemistry & Biodiversity 2021; CSIC author repository · נבדק ב־2026-10-15

  • The epidemiology of lathyrism in north and central Ethiopia

    Haimanot et al.; Ethiopian Medical Journal 1993; primary abstract via Europe PMC · נבדק ב־2026-10-15