בקיה/ביקיה מצויה

ביקיה מצויה (Vicia peregrina) היא קטנית בר חד־שנתית, ומגיעה לגובה של עד 60 ס״מ. הצמח נעזר בקנוקנות – חוטים מתפתלים המסייעים לו להיאחז בצמחים שכנים. שם הסוג ביקיה, הדומה לשם המדעי Vicia, נזכר במקורות עבריים קדומים כמו התוספתא והתלמוד הירושלמי. באתר נתיב הגדוד שבבקעת הירדן התגלו מאות זרעים של המין, המעידים על נוכחותו באזור כבר לפני כ־11 אלף שנה. ^[1][3][8]

הביקיה המצויה גדלה בין שיחים נמוכים, בשטחים עשבוניים ובשדות שאינם מעובדים, הן בטבע והן בסמוך ליישובים. תפוצתה המקומית משתרעת מצפון הארץ והחרמון, דרך מרכז הארץ ומדבר יהודה ועד לצפון הנגב. הפריחה מתרחשת בין פברואר למאי. ^{[1][17][2][15]}

תרמילים צעירים אוספים בעיקר באביב, במרץ ובאפריל. חשוב לאסוף ממקומות נקיים שאינם מרוססים או מזוהמים, ולוודא זיהוי מלא של הצמח טרם השימוש. ^{[17][2][18][1]}

זרעים אוספים מאוחר יותר בעונה, בעיקר ממאי עד יולי, כשהתרמילים מתבגרים. גם כאן יש להקפיד על איסוף ממקומות נקיים וזיהוי מדויק. ^{[17][2][18][1]}

זרעי ביקיה מצויה מכילים חלבון. בבדיקת זרעים מטורקיה נמצאו גם אשלגן, זרחן, מגנזיום וסידן. ^[4][10]

באותה בדיקה נמצאו בזרעים גם ברזל, אבץ, מנגן ונחושת. אלה נתוני הרכב של זרעים, ללא בדיקה של ספיגת המינרלים בגוף. ^[10]

בדיקת זרעים מצאה בטא־קרוטן, ויטמין E וויטמין K1. בטא־קרוטן יכול להפוך בגוף לוויטמין A המסייע לראייה, ויטמין E מסייע להגנה על תאים מחמצון, וויטמין K נחוץ לתהליך קרישת הדם. אלה תפקידים כלליים של רכיבי התזונה; הבדיקה בצמח עסקה בהרכב הזרעים. ^{[9][11][12][13][5]}

בבדיקות מעבדה הציגו מיצויים מזרעי הצמח יכולת לנטרול חומרים מחמצנים, וכן עיכוב של טירוזינאז, חלבון שמשתתף ביצירת מלנין, חומר צבע העור. אלה בדיקות במיצויים במעבדה, שאינן בודקות אכילת תרמילים או טיפול בעור. ^[5][14]

למאכל אחרי בישול משתמשים בתרמילים הצעירים — פירות הצמח שבתוכם מתפתחים הזרעים. התרמילים הצעירים מאוד נאכלים גם כשהם טריים. אפשרות זו מתייחסת לתרמיל הצעיר מאוד; אין לאכול זרעים נאים. ^[17][1][3]