חמציץ נטוי

חמציץ נטוי (Oxalis pes-caprae), ממשפחת החמציציים, מוכר גם בכינוי חמצוצים. מוצאו בדרום אפריקה, ובארץ הוא מין פולש היוצר מרבדים צפופים. הוא רב־שנתי: העלים מתחדשים בכל עונה מתוך הבצלצולים שנשארו באדמה. ^[1][18]

בארץ הוא שכיח בצפון ובמרכז, וגם בצפון הנגב, לרוב באזורים המקבלים לפחות כ־250 מ״מ גשם בשנה. אפשר לפגוש אותו בגינות, במדשאות, בפרדסים, במטעים ובמשתלות, וכן בשולי שדות, בחורשות ובצדי דרכים. השקיה וצל מאפשרים לו לגדול גם בסביבת האדם. ^[23][15][1]

העלים מתפתחים בסתיו ונראים בתחילת החורף. הפריחה מתחילה בינואר ויכולה להימשך עד מאי; בקיץ העלווה מתייבשת והבצלצולים רדומים בקרקע. מצב הצמח בשטח משתנה לפי זמינות המים. ^[1][23][15]

לעלים, לגבעולי הפריחה ולפרחים טעם חמצמץ. מוסיפים עלים ופרחים טריים לסלט, ואת הגבעולים העסיסיים אוכלים גם טריים. העלים מתאימים לרטבים, למרקים ולתבשילים; בצפון הגדה המערבית הם מוכרים במסורת הליקוט גם כחלק ממאפים. תכולת האוקסלט הגבוהה היא מגבלה גם בשימושים האלה. ^{[2][10][11][15][21][1][13][22][19]}

באוסטרליה תועדה אכילת הבצלצולים לאחר קלייה או טיגון. מהמנהג הזה לבדו אי אפשר להסיק כמה מהם בטוח לאכול או כיצד להכין אותם בבטחה. ^[1]

בעלים זוהו ויטמין C ובטא־קרוטן, שנמדד בדגימות מספרד. בפרופיל השומן נמצאה אלפא־לינולנית, אומגה־3 צמחית. ^[3][12]

בעלים נמדדו גם סידן, ברזל וזרחן. אוקסלט יכול להיקשר לסידן, ולכן הכמות שנמדדה בצמח אינה קובעת כמה ממנו הגוף יספוג. ^[3][16]

מיצויים מן החלקים העליונים הראו פעילות נוגדת חמצון במעבדה. מיצוי עלים האט פעילות כימית הקשורה לתהליכי דלקת, ומיצויים מהצמח נבדקו נגד חיידקים ופטריות, בעיקר מזיקים לצמחים. אלה בדיקות מחוץ לגוף. ^[6][7][8]