רגלת הגינה – ריג'לה

רגלת הגינה (Portulaca oleracea), ממשפחת הרגלתיים, מוכרת גם כריג׳לה ובשם הערבי פרפחינה. השם רגלה מופיע כבר במשנה; לפי אחד ההסברים הוא קשור לגבעולים הזוחלים על הקרקע. צמח הבר שרוע, ובין זני הירק התרבותיים יש גם זנים זקופים יותר ונוחים לקטיף. ^[1][6][2][5]

רגלת הגינה מתועדת ברוב אזורי הארץ, מהגולן והחרמון ועד הנגב והערבה. בעונה החמה מחפשים בגינות, בשדות ובערוגות שמקבלים מים בקביעות. היא מעדיפה השקיה סדירה אך עמידה גם ליובש. ברחבי העולם היא מוכרת גם מגדות נהרות ותעלות. ^{[1][2][5][3][26]}

לליקוט מחפשים עלים וגבעולים רכים כשהצמח צומח ורענן והקרקע לחה. הפריחה בארץ נמשכת חודשים רבים ואינה מוגבלת לקיץ; מצב הצמח המקומי מועיל יותר מחלון חודשים קבוע. ^{[1][2][3][30][32][5]}

בוחרים צמח מזוהה במקום שלא רוסס, ואוספים עלים וגבעולים דקים ורעננים. בבוקר העלים בדרך כלל חמוצים יותר, בזכות חומצה מאלית שהצטברה בהם. משתמשים סמוך לקטיף ושומרים בקירור עד ההכנה. שוטפים במים זורמים ומייבשים. ^{[17][27][1][2][3][30][32][23]}

קוצצים עלים וגבעולים רכים לסלט ומוסיפים גם פרחים. החמיצות והפריכות משתלבות בעגבנייה, במלפפון ובאבוקדו, עם שום, לימון ואגוזים. גם הזרעים הקטנים נאכלים. ^{[5][1][3][2][4][36][37][38]}

מבשלים במרק ובתבשיל או מוסיפים לתערובת קציצות. החומרים הריריים שבצמח נותנים סמיכות בזמן הבישול. ריג׳לה משתלבת גם ברטבי עגבניות. אפשר לשלב עלים וגבעולים קצוצים בתערובת ללחם עם אגוזים, לפני האפייה. ^{[1][6][3][5][2][4][36][37][38]}

בישול משנה חלק מן הרכיבים: הרתחה הפחיתה ויטמין C בניסוי, ואידוי הפחית את כמות התרכובות הפנוליות ואת הפעילות נוגדת החמצון שנמדדה במעבדה. אומגה־3 נמדדה גם בלחם שנאפה עם אבקת ריג׳לה, כך שהשינוי תלוי בחומר ובדרך ההכנה. ^[10][24][25]

ריג׳לה היא ירק עשיר במים ודל קלוריות, ובו סיבים וכמות קטנה של חלבון. בעלים יש ויטמין C, ויטמין E וקרוטנואידים, ובהם בטא־קרוטן, שהגוף יכול לייצר ממנו ויטמין A. ^{[5][19][24][33][22][6]}

העלים מכילים ALA, אומגה־3 צמחית, בכמות בולטת ביחס לירקות עלים רבים וגבוהה מזו שבגבעולים. בצמח יש גם אשלגן, המסייע למאזן הנוזלים ולפעולת שריר הלב, וברזל. הקשר האפשרי בין ALA לבריאות הלב נחקר. ^{[5][1][22][33][12]}